פסק-דין בתיק ת"א 3923-07

1.         בפני תביעה כספית על סך של 100,973 ש"ח נכון ליום 5.3.07, אשר הוגשה ביום 14.6.07 בסדר דין מקוצר.

            עילת התביעה היא על חובות פתוחים בין ספק, התובעת, ללקוח, הנתבעת מס' 1, על פי כרטסת הנהלת חשבונות, כולל שיק שחולל.

            הנתבע מס' 2 נתבע כבעל זכות חתימה, מנהל ובעל 50% ממניות הנתבעת מס' 1. הנתבע מס' 3, בעל מניות נוסף, נתבע כערב. ביום 7.12.08, ניתן פסק דין בהעדר נגד הנתבע מס' 3.

            בפרוטוקול הדיון בבר"ל דווח ב"כ הנתבעים, כי הנתבע מס' 3 נפטר ( פרוטוקול מיום 21.9.08, בש"א 4167/07).

            ביום 21.9.08, ניתן פס"ד חלקי בהסכמה נגד הנתבעת מס' 1 על סך של 32,356 ש"ח, נכון ליום 30.10.05 ( בש"א 4167/07).

2.         טענות ההגנה של הנתבעים הם כי הדלק נשוא חשבוניות המס לא סופק והנתבע מס' 2 טען להעדר עילת תביעה  אישית נגדו. נטען שרק הנתבע מס' 3 חתם על החוזה. כמו כן, נטען שהנתבעת מס' 1 שילמה עבור הדלק. גם נטען שהיו חוסרים וסוכם על זיכוי על כך. נטען, כי תשלומים שולמו במזומן או בהעברות בנקאיות ולמרות זאת, שיקים שחוללו לא הוחזרו.

3.         עד התביעה אריה טל העיד שהוא יודע על קיום החוב מתעודות המשלוח, כי הוא לא היה בשטח ( עמ' 12 לפרוטוקול). הוא נשאל האם הוא יודע על תשלום במזומן לנהגים והשיב שהתובעת לא פועלת כך. כי מי שגובה אלה המשווקים (סוכנים) והם נותנים קבלות ( עמ' 14 לפרוטוקול). המידע כמה דלק סופק בפועל הוא מתעודות משלוח שמוחתמות במקום ע"י הנהגים ומוחזרות לחברה. בתעודה נתונים של כמות הליטרים, מס' המוצר, נתוני המיכלית, הנהג וחתימת המקבל מטעם הלקוח. העד פירט את החוב, על פי חשבוניות המס.

            חשבונית חודש יוני 2005, מתייחסת לשיק שחזר אשר לגביו ניתן פסק דין חלקי. כמו כן, ישנן חשבוניות, חודשים יולי-ספטמבר 2005. שולם בפועל הסכום של 5,000 ש"ח בחודש יולי 2006 ו-10,000 ש"ח בחודש מארס 2007. היתרה על פי החשבוניות זה החוב ( עמ' 14 לפרוטוקול).

            עד נוסף היה ששון שלום, נהג שחתום על תעודות משלוח 301324678, 301347005 ו-301357245. העד נשאל עם מי הוא תיאם את ההגעה והוא ציין שזה יחיא. על כך אמר ב"כ הנתבעים שיש אדם כזה אך הוא לא מורשה מטעם החברה ( עמ' 16 לפרוטוקול). מי שחתם הוא "כאמל". אך העד הסביר שלפעמים מי שמקבל אותו הוא איש שטח ( עמ' 17 לפרוטוקול). הנתונים בתעודות המשלוח של איש הקשר מסופקים ע"י הלקוח ( עמ' 17 לפרוטוקול). העד סיפר שבעסק של הנתבעת מס' 1 הדלק סופק למיכל במקום קבוע שהיה מוכר לו ולכן הוא לא נדרש לפרטים מזהים כל פעם מחדש ( עמ' 17 לפרוטוקול). העד שלל שמשלמים לנהגים תשלום עבור הדלק ( עמ' 17 לפרוטוקול מול שורה 18).

            באשר לטענת האספקה החסרה, הסביר העד כי מיכלית הדלק מחולקת לתאים. על כל תא יש פלומבה שמספרה מופיע בתעודת המשלוח. הלקוח או איש הקשר שלו בודק את הפרטים אל מול הפלומבות במיכלית ובודק בפועל את גובה התא ( עמ' 18 לפרוטוקול).

            גם הנהג הנוסף, שסיפק את הדלק לפי תעודת משלוח 301333801, נחקר. הוא אישר שהוא מקבל את מספר הטלפון כדי ליצור קשר עם הלקוח ( עמ' 19-20 לפרוטוקול). הוא גם אישר שכאשר איש הקשר לא במקום, מגיע בן משפחה אחר לקבל את הדלק וכן כי הנהגים לא מקבלים כספים ( עמ' 20 לפרוטוקול).

            מטעם הנתבעים לא נחקר הנתבע מס' 2, החתום על התצהיר התומך בבר"ל, כי הוא לא הגיע ותצהירו נמחק ( עמ' 24 לפרוטוקול). בפועל, הגיע עד ללא תצהיר, אחד מבעלי החברה, ללא הסבר להעדר תצהיר ולכן לא ניתן לנתבעים להעיד אותו לפי תקנה 168(ב) לתקסד"א ( עמ' 23 לפרוטוקול).

            מטעם הנתבעים לא הוגש תיק מוצגים ולא הוגשו נספחים לבר"ל.

4.         ככל שעניין לנו בעילת התביעה נגד הנתבעת מס' 1, התובעת הרימה את נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע, כי סיפקה דלק ומוצריו לבית העסק של הנתבעת מס' 1, וכי החוב שנותר הוא עבור חשבוניות פתוחות לאחר זיכויים כמפורט בנספח ב' לתיק המוצגים של התובעת.

            עילת התביעה נגד הנתבע מס' 2 היא מחמת היותו בעל זכות חתימה, מנהל ובעל מניות בנתבעת מס' 1. אלה אינם טעמים להרמת מסמך ( סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט - 1999), לכן התביעה נגדו נדחית.

5.         יתרת התביעה נגד הנתבעת מס' 1 היא על ההפרש בין סכום החוב על פי הכרטסת, 115,973 ש"ח ליום חילול השיק, פחות סך של 32,356 ש"ח, דהיינו 64,712 ש"ח (נכון ליום 30.10.05).

            מסכום זה יש להפחית זיכוי על סך של 5,000 ש"ח ששולם ביום 27.7.06, ועוד זיכוי בסך של 10,000 ש"ח ששולם ביום 5.3.07.

            סכום החוב לאחר שיערוך שלושת הסכומים לפי הפרשי הצמדה וריבית, ליום הגשת התביעה,  הוא: 54,503.46 ש"ח

 ( 69,790.62 - 5,130.17 - 10,156.99 ).